החלטה בתיק מ"ת 21984-10-11 - פסקדין

זוהי בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד  לתום ההליכים נגדו.

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו ביצועה של עבירת איומים , עפ"י האמור בעובדות כתב האישום ביום 9.10.11 , יום סמוך לפני שחרורו של המשיב ממאסר, נערכה פגישה  בין המשיב לעו"ס של בית הכלא. בשיחה זו איים המשיב כי לאחר שישתחרר, הוא יגיע לביתה של המתלוננת, יתאבד מול הילדים,  זאת ע"מ להפחיד העו"ס והמתלוננת , או ילדיו וכן מיוחס למשיב כי כחודש לפני האמור לעיל, שעה שפגש המתלוננת בבימ"ש בדימונה, איים המשיב עליה כי הוא יגיע לביתה וישחט אותה.

בתיק זה ישנה הסכמה לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, ובהחלטתי מיום 11.10.11 אף התייחסתי לנסיבות התפתחות החקירה ובעניין זה אין לי אלא להפנות לדברים שמסרתי בהחלטה זו.

בהמשך להחלטתי הורתי על קבלת תסקיר ואכן 2 תסקירים מונחים כעת בפני ביהמ"ש, הראשון מיום 27.10.11 והשני מיום 8.11.11, ובסופם של תסקירים אלו ממליץ שרות המבחן על שחרורו של המשיב לדירת שלב בב"ש, וזאת בתנאי מעצר בית מלא, ואיסור יצירת קשר עם המתלוננת.

במהלך הדיון שנערך בפניי, עתר ב"כ המשיב לקבל את המלצת שירות המבחן כאשר לדבריו אין המדובר אך בחלופת מעצר, אלא בחלופה אשר כוללת רכיב טיפולי, לבעיית האלימות של המשיב, ובכך יצאו כל הצדדים נשכרים, אשר מחד - יורחק המשיב מהמתלוננת, ובכך יובטח שלומה ומאידך במהלך שהותו בחלופת המעצר, יוכל המשיב לעבור הליך טיפולי כמתואר לעיל.

ב"כ המשיב מודע לכך שהחלופה המוצעת כוללת מסגרת טיפולית בשעות היום, ואילו בשעות הלילה החלופה משמשת ללינה תוך נוכחות של אחד מאנשי הצוות במקום יחד עם המשיב.

לדברי ב"כ המשיב , ניתן ליתן מענה היה ובימ"ש יהא סבור שחלופה אינה הרמטית דיה, ע"י כך שבשעות בהם המשיב אינו מצוי בהליך טיפולי, זה ימצא בתנאי מעצר בית מלא, אצל בני משפחתו מר ודאוקר תומר ובת זוגו סימה .

אלו אף התייצבו בפני בימ"ש והביעו רצונם לשמש כחלופת מעצר בשעות בהן לא ימצא המשיב, כאמור במסגרת הטיפולית.

בצד דברים אלו, הביע ב"כ המשיב אף פליאה מדוע המדינה אשר מבקשת להגן על המתלוננת אינה "מתעניינת בשלומה" המדובר במתלוננת אשר מתייצבת לכל דיוניו של המשיב, מעוניינת כי זה ישוב לביתו, ולחיזוק דבריו אף הציג בפני בימ"ש מכתב שהועבר לו ע"י צד ג',  מהמתלוננת בו זו חוזרת על בקשתה לשחרר המשיב.

ב"כ המבקשת מתנגד לשחרור, וזאת בשים לב למסוכנות הגבוהה הנשקפת מן המשיב כמתואר, וכן בתסקיר וכן נוכח כשלונות קודמים לנסות לשלב המשיב בהליך טיפולי.

לגופה של החלופה טען שגם אם בימ"ש יסבור שניתן להורות על שחרורו, הרי זו נפסלה כבר בעבר, ע"י ביהמ"ש המחוזי, החלטה שאושררה אף ע"י בימ"ש עליון.

לציין כי לצורך מתן החלטתי אף ביקשתי באופן חריג את התייצבותה של קצינת המבחן , הגב' אמיר, וזאת ע"מ לקבל הבהרות הן ביחס לחלופה המוצעת, והן ביחס למה שנדמה בעיני ביהמ"ש חוסר הלימה בין האמור בגוף התסקירים השונים, לבין המלצתו כמתואר לעיל.

לאחר ששבתי וקראתי את תיק החקירה, עיינתי בתסקירים השונים שניתנו בעניינו של משיב זה, לרבות תסקירים מחודש 4/11, לאחר ששמעתי טעוני הצדדים והתרשמתי באופן בלתי אמצעי מהמפקחים לא מצאתי להורות על שחרורו של המשיב לחלופה המוצעת וזאת מן הטעמים הבאים:

ראשית, וראש לדברים, בימ"ש נותן לדעתו לנסיבות המתוארות בכתב האישום והמסוכנות הנגזרת מכך. כפי שהבעתי דעתי בדיון קודם בעניינו של המשיב, המדובר באיומים קשים אותם הפנה המשיב כלפי העו"ס ולפיהם אחר שישתחרר מן הכלא יגיע לביתו ויתאבד בפני הילדים.

ביהמ"ש נתן דעתו לאמור בהודעתה של העו"ס ענת גורן לפיה הדברים נאמרו בשלוות נפש, ללא כל כעסים, דבר אשר לכשלעצמו מגביר את המסוכנות והרצינות שיש ליתן לאיומים אשר הושמעו ממשיב זה.

כאמור, לאיומים אלו נצטרפו איומים נוספים לפיהם המשיב יחזור לביתו וישחט את המתלוננת, כאשר גם ביחס לדברים אלו, שעה שהם מושמעים בביהמ"ש , סמוך לאחר דיון שנערך, לא ניתן להקל בהם ראש כלל ועיקר.

עוד בימ"ש נותן לדעתו לכך כי אין המדובר במעידה חד פעמית, אלא במי שלחובתו 6 הרשעות קודמות, רובן ככולן עבירות של אלימות ואיומים.

יש ליתן הדעת כי המשיב הורשע אף בעבר, בגין אלימות אותה הפנה כלפי אותה מתלוננת, אשר זאת המדובר בת"פ 22068-03-11 שם יוחס למשיב כי איים על המתלוננת, היכה אותה באגרוף ובסטירות.

זאת, בהצטרף לת"פ 43269-05-10 , שגם בו מיוחסים למשיב מעשי אלימות כלפי המתלוננת.